הקדמה

שניים מקרא ואחד תרגום זו משימה קשה, לפחות עבורי. באופן כללי, קשה לי עם לימוד שגרתי שתובע את שלו יום יום. אני תמיד משתדל לפחות לקרוא את הפרשה עם הציבור, ולחשוב על מה ניתן להבין ממנה (באופן כללי אני חובב של פשט). אבל ללמוד את רש"י (או אונקלוס, או פרשנים אחרים) באופן קבוע זו משימה תובענית.
לפני כמה שנים, אחרי כמה שנים טובות שלא, החלטתי להתאמץ. אמנם לא שניים מקרא, אבל כן לעבור על פירוש רש"י לפי הפרשה. חשבתי שהכל יהיה ברור ומוכר, וגיליתי להפתעתי שלא. גיליתי הרבה דברים מעניינים, ובמיוחד הופתעתי מהתובנה (שאולי ידועה לרבים, אבל אותי הפתיעה) שמטרתו של רש"י היא לא להביא את כל המדרשים, אלא "ליישב פשוטו של מקרא". הוא אומר זאת במפורש בכל מיני מקומות, אבל לימוד בתשומת לב מחדד את הנקודה. הרגשתי צורך להעלות תובנות וחידושים על הכתב, אבל – כמו שאומר הרב עובדיה – "מה שהלב חושק הפנאי עושק".
השנה החלטתי להתגייס למשימה. חמוש במהדורת ברלינר של רשי (אותה ירשתי מאבי ז"ל, שהעריך אותה מאוד וטען שהיא עדיפה על מהדורות מאוחרות שיצאו), אני מסתער על המשימה. הכוונה היא ללמוד את רש"י עם סדר הקריאה. אם תהיינה תובנות מעניינות – על רש"י, על הפרשה, וכדומה –  (עדכון: כבר יש…) אעלה אותן על הכתב כאן. אני לא מבטיח לכתוב כל שבוע, ובוודאי שאי-אפשר לבנות עלי בשביל דבר תורה לפרשת השבוע, אבל להתאמץ צריך…

כמה מילים עלי:
שמי מורג, גדלתי בראש צורים, גר בירושלים.
למדתי בגוש עציון, הימלפרב, מעלה גלבוע והאוניברסיטה העברית.
נשוי, אב.

אני מקדיש את הלימוד לזכרו של אבי מורי האהוב, עמיקם חיים עם שלם.

קרדיטים לציטוטים:
רוב הציטוטים יובאו  מויקיטקסט.
היכן שקיים, אקח את פירוש רש"י מרש"י מנוקד על התורה, שמבוסס על חומש זילברמן, שמבוסס בתורו על מהדורת ברלינר.
לעתים אקח גם מהאתר של מכון ממרא ומהאתר דעת.
אשתדל לתת קישורים למקורות אחרים.